חדשות מרשיעות בפינו: יש לנו חתול חדש בחנות! מי שביקר אצלנו לאחרונה, או מי שעוקב אחרינו ברשתות, אולי הבחין בחתול גדול ושחור, מעוטר בכמה כתמים לבנים על כפותיו. החתול שלנו רב פעלים ומעללים: הוא ישן על הספסל המרופד, מנמנם על השולחן לצד הקופה, מתחכך בלקוחות סקרנים, מגרגר על עובדים מרוצים, או סתם יושב לו לצד ספרי הפילוסופיה ומהרהר את הרהוריו בדבר עתיד העולם. כיוון שאנחנו ממוקמים ברחוב ידידיה פרנקל, וכיוון שהוא ידידנו הטוב, החלטנו לקרוא לחתול ״ידידיה״. בינתיים, לפחות, הוא לא תיקן אותנו.  
לכבוד ידידיה שלנו בחרנו להקדיש את המגזין השבוע לספרים על חתולים. כי אתם יודעים מה אומרים: עובדים באים ועוזבים, ספרים נקנים ונמכרים, אבל חתולים טובים הם לנצח. 

לפי ט״ס אליוט, אפריל הוא החודש האכזר ביותר. אבל מי החתול האכזר ביותר? או הערמומי ביותר? או המתכרבל ביותר? השאלות האלו כנראה הובילו את אחד מבכירי המשוררים של אמריקה להקדיש ספר שלם לחתולים. הוא כתב אותו תחת השם הבדוי ״פוסום הזקן״, והספר הפך, לימים, לבסיס שעליו נכתב המחזמר Cats של אנדרו לויד ובר. למי שלא מצליח לשים את ידו על העותק המקורי: הספר יצא לאחרונה בגרסה חדשה בתרגום רונן סוניס ואיורים של אילנה זפרן. 

פיטר, ילד לונדוני, נדרס על ידי מכונית, שורד את התאונה, אך מתעורר ממנה, באופן לחלוטין בלתי סביר – בתור חתול. כך נפתחת העלילה של קלסיקת הנעורים הנהדרת הזו. לאחר מכן פיטר יוצא למסע הרפתקאות ברחובות לונדון וגלאזגו בחברתה של החתולה ג׳ני. הספר נכתב בשנות החמישים של המאה הקודמת, וכך הספיק לגדל כמה דורות של ילדים ובני נוער שרצו לדעת איך זה מרגיש כשצומח לך זנב. 

ישנם כאלו שלא תמיד נמנו עם אוהבי החתולים, אבל מפגש עם חתול מסוים פתח בפניהם את השער להיכרות מעמיקה יותר עם היצורים המזונבים. כך קרה לעיתונאי הוותיק יגאל סרנה, שיצא למסע אישי וספרותי בעקבות המפגש עם החתולה של זוגתו אורית. סרנה הלך וניהל שיחות עם משוררים ואנשי תרבות חובבי חתולים, כמו ריטה קוגן, דניאל עוז והצמד ג׳יין בורדו. בסוף, איך לא, יצא מזה ספר. 

ישנם ספרים שהם פשוט אובייקט מושלם, וספרו האגדי של אנדי וורהול הוא אובייקט כזה. הספר, שכולל מגוון ליטוגרפיות צבעונות של חתולים (שלכולם, מתברר, קוראים סם) הוא שיתוף פעולה בין האמן ואמו ג׳וליה. הוא ראה אור ב־1957, רגע לפני שוורהול קיבל את חמש עשרה דקות התהילה שלו. אנחנו לא באמת ממליצים לקנות את הספר, כיוון שמהדורה מקורית יכולה להגיע לעשרות אלפי דולרים, אבל מדי פעם מתגלגלת אלינו מהדורת הפקסימיליה משנות השמונים, והולכת ישר למכירה הפומבית. 

אמנם כבר המלצנו פעם על ספרו של זהר כוכבי, ובהקשר אחר לגמרי, אך לא יכולנו להתאפק. אם אי פעם נכתב טקסט יפה על הקשר המיוחד שבין אדם לחתולו, הרי זהו הספר הזה. מדובר בקטעים קצרים שנכתבו על חתול שמת, ועל האבל שהוא הותיר אחריו. לא נרחיב במילים, רק נאמר: אם אי פעם איבדתם חתול, או כלב, או אפילו אדם אהוב, כדאי לכם לקרוא את ״קרתגו״. 

מה ידידיה אוהב לקרוא? כלומר לקרוע? ארגזים בעיקר. הלאה. מה האוכל האהוב עליו? האצבעות שלנו. הדמות הספרותית החביבה עליו? קת׳הולו. פריט לבוש מועדף? מגפיים. לא, בעצם כובע. הוצאת ספרים שהוא מעריך? מתלבט בין תשע נשמות וקתרזיס. שאלה אחרונה. איפה רואים את ידידה? הנה, כאן, למשל, בתמונה הזו. או פשוט בקרו בפייסבוק או באינסטגרם של ״האחים גרין״ וצפו בסטוריז שאנחנו מעלים שם. יש לנו תחושה שהוא הולך לככב בהם.