אלפיים שנים או יותר חלפו מאז נכתבה הפואמה האפית המופלאה הזו, המתארת יותר מ־250 סיפורים מיתולוגיים שבבסיסם מטמורפוזה. אפשר לקרוא על נרקיסוס שהתאהב בבבואתו ונהפך לפרח; על דפנה הנסה מפני אפולו והופכת לעץ; על האלה דיאנה שמענישה את אקטאון בכך שהיא הופכת אותו לאייל. השירים תורגמו לעברית, באופן חלקי או מלא,  בידי כמה מהמתרגמים הבכירים שלנו, ובהם שלמה דיקמן ושמעון בוזלגלו.  

"הגלגול" הוא כנראה סיפור המטמורפוזה המפורסם ביותר במערב. גרגור סמסא, פקיד פשוט, מתעורר בוקר אחד בחדרו שבבית משפחתו, ומגלה שהפך לשרץ. השינוי הזה, מאדם לג׳וק, מבן אנוש ליצור ביבים, הוא ככל הנראה הסיוט הנורא ביותר בהתגלמותו. מה מפחיד יותר מאשר לאבד את עצמנו, את גופנו, את כבודנו ואפילו את אנושיותנו? אם יש בינכם מי שעדיין לא קראו, קחו לכם רגע, ממש עכשיו, ורוצו להשלים פערים.

אישה צעירה מתחתנת, עוברת לגור עם בעלה החדש באחוזה מבודדת ויום אחד – הופכת לשועלה. כך מתחילה העלילה של אחד מסיפורי המטמורפוזה המרשימים ביותר של המאה העשרים, ״מאישה לשועלה״, שראה אור במקור ב־1922. רבים שואלים עצמם עד היום למה התכוון דייוויד גארנט במעשייה המודרנית המשונה הזו, וייחסו לו פרשנויות רבות, החל מאלגוריה על חיי נישואים ובריחה מפני הפטריארכיה, ועד הקונפליקט שבין התרבות והטבע.

אורלנדו הוא אציל אנגלי צעיר ויפה בימי המלכה אליזבת הראשונה. ואז, פתאום, ללא כל הכנה – הוא אישה בוגרת בתחילת המאה העשרים. אורלנדו חי (או חיה) במשך מאות שנים, פוגש מנהיגים, אמנים וסופרים מכל התקופות שבהן הוא משוטט. המטמורפוזה שלו היא מגדרית, טמפורלית וכמובן גם נפשית. אבל המטמורפוזה המשמעותית מכולן, היא זו שתעבור על הקורא או הקוראת עד שיסיימו לקרוא את הספר. 

״יהודים, סרצנים, כופרים, מצורעים, קגוטים ונשים ציבוריות״. זוהי אינה רשימה אקראית של אנשים, אלא כותרת המשנה של ספר צרפתי מן המאה ה־19 ששמו הוא ״סימני קלון בימי הביניים״. הספר, שיצא בשנת 1891, מתאר חלק מאוד מסוים בהיסטוריה האירופית, בתקופה שבה היהודים השתייכו בקלות (ואף בראש הרשימה) לאלו שהחברה הוקיעה מתוכה, שיש עליהם סטיגמה, מחלה איומה, סטייה, טרנסגרסיה או קלון. 

אותם ״סימני קלון״, לפי הספר, הם סממנים חיצוניים שהיהודים, ו״אחרים״ נוספים, נאלצו לעטות על עצמם לפי חוק החל מתחילת המאה ה־13. העיקר שאנשי האוכלוסייה הנוצרית ה״רגילה״ יוכלו לזהות את האחרים ככאלו. מחבר הספר, יוליסס רוברט, מתאר כי הכנסייה הקתולית רצתה למנוע נישואי תערובת, ומסיבה זו הוציאה צו שמאלץ את היהודים להתלבש בבגדים שונים מבגדיהם של הנוצרים. ציורים ישנים, המצורפים לספר, מראים טיפוסים יהודים שונים עם מעין תג עגול מעל הבגדים שלהם. פרקטיקה שמזכירה, ללא ספק, את הטלאי הצהוב מימי הנאצים. 

מדובר בספר יוצא דופן, פריט אספנות יקר ערך וללא ספק נושא מחקר מרתק. היכן אפשר למצוא אותו? ניחשתם נכון – הספר נמצא במכירה הפומבית הקרובה שלנו המוקדשת לספרים נדירים. המכירה תיערך ביום ראשון 8 במרץ בשעה 19:00. מומלץ מאוד להציץ בקטלוג: