חמישה ספרים לחמישים מגזינים

שבת שלום וברוכים הבאים למגזין השבועי מספר 50 של ״האחים גרין״. לכבוד יובל של מגזינים, החלטנו לשים השבוע ספוטלייט מיוחד על ספרים שראו אור לפני 50 שנה בדיוק. גילינו ששנת 1976 הייתה שנה מעניינת בספרות הארץ והעולם, וראו בה אור לראשונה מגוון ספרים מסוגות שונות שהטביעו את חותמם על התרבות שלנו. אספנו אחדים מהם והרי הם לפניכם, חמישה ספרים יפים שחוגגים ממש עכשיו יובל לצאתם:

1. ראיון עם הערפד // אן רייס

היצירה שככל הנראה הפכה את הערפד מסתם יצור מפחיד, ליצור מפחיד וסקסי. ״ראיון עם הערפד״ הוא הספר הראשון בסדרת ״כרוניקת הערפדים״ של אן רייס, ומספר את סיפורו של לואיס, צעיר מלואיזיאנה שהופך לערפד ועובר לחיות תחת חסותו של הערפד הוותיק לסטאט דה ליונקור. כמעט עשרים שנה לאחר מכן, הוליד הספר גם את הסרט המדהים בכיכובם של תום קרוז ובראד פיט, ולא מזמן עובד גם לטלוויזיה. פרט מעניין: בספר המקורי קלודיה, הילדה שהשניים מערפדים, היא בסך הכול בת חמש, בעוד בסרט היא בת 11 ובסדרה 14. כמה שהזמנים משתנים.

2. שירה // יונה וולך

לפני חמישים שנה ראה אור בהוצאת ״סימן קריאה״ הקובץ המיתולוגי ״שירה״, שאיגד את מיטב השירים של יונה וולך בין 1963–1975. ״שירה״, שיש לו את אחת הכריכות האיקוניות ביותר בתולדות השירה העברית, קיבץ את ספריה המוקדמים של וולך ״דברים״ ו״שני גנים״, לצד חומרים מאוחרים יותר תחת הכותרת ״למעלה מזה״. לא צריך להיות אספן מקצועי כדי להחזיק בעותק: לא מזמן הוא הודפס מחדש, כחלק מסדרת ״מהדורה היסטורית״ שיצאה לרגל חגיגות היובל של ״סימן קריאה״.

3. תולדות המיניות // מישל פוקו

״הרצון לדעת״ הוא הכרך הראשון (מתוך ארבע) במחקר המונומנטלי של מישל פוקו ״תולדות המיניות״ שראה אור בפריז לפני חמישים שנה – ושינה את האופן שבו אנחנו חושבים על מין, על גוף, ועל הנרטיבים שארגנו אותם במשך מאות שנים. בחלק זה פוקו מערער על האמונה הרווחת לפיה מין ומיניות היו נושאים מודחקים מסוף המאה ה־17 ועד תחילת המאה העשרים, וטוען שכל הרעיון של המיניות האנושית הוא בכלל תוצר מודרני שגוי. בשנת 1984 ראו אור הכרך השני והשלישי, ואילו הרביעי ראה אור רק ב־2018, עשורים לאחר מותו של המחבר.

4. אל עצמי // גלילה רון־פדר־עמית

"אל עצמי: סיפורו של ילד עזוב״ הוא אחד מספרי הנוער הזכורים ביותר בישראל. הוא מספר על הנער ציון כהן משכונת מצוקה, שנשלח לגדול אצל משפחה אומנת בחיפה. הוא התחיל בתור סיפור בהמשכים בעיתון ״הארץ שלנו״, ולאחר פרסומו כספר, והצלחתו, הוליד מדף שלם של ספרי המשך וספרי ספין־אוף: תשעה כרכים בסדרת ציון כהן, שנים עשר בסדרת ניר שרוני (הבן של החיפאים), ועשרה בסדרת בתיה (אהובתו של ציון). בתקופה שבה יצאו, החל מ־1976 ועד תחילת שנות האלפיים, קיבלו מעמד של קאלט בקרב כמה דורות של ילדים ובני נוער. אל תגלו לאף אחד, אבל גם אנחנו היינו מעריצים שרופים.

5. פחדרון בארון // מרסר מאייר

״פחדרון בארון״ אמנם נכתב במקור באנגלית, על ידי הסופר והמאייר האמריקאי מרסר מאייר, אך הוא ללא ספק נמנה בין הספרים שילדים ישראלים גדלו עליהם בדורות האחרונים. הוא מספר על אחד הרגעים השכיחים בילדות של כל אחד מאיתנו: כאשר אנחנו בטוחים שמפלצת מסתתרת בארון הבגדים. באנגלית, אגב, השם הרבה יותר מפחיד – ״יש לי סיוט בארון״ – אבל משחק המילים ״פחדרון״, של המתרגמת אסתר סופר, הוא כל כך יפה ומוצלח עד ששווה לאבד קצת פחד לטובת השנינה.