מזל טוב למארי־אנרי בל, הלא הוא שמו האמיתי של סטנדל, מגדולי הסופרים של צרפת, שנולד היום לפני 243 שנה. סטנדל היה חובב נפוליאון מושבע עד יום מותו, ואף שירת בצבאו של נפוליאון בעת הפלישה לרוסיה. לא פחות מכך הוא אהב נשים, והשתמש באהבה זו כדי לכתוב את אחת הדמויות הזכורות והרומנטיות ביותר של הספרות הצרפתית לדורותיה: ז׳וליאן סורל, הגיבור של יצירת המופת ״האדום והשחור״. בספר זה, שהוא ללא ספק רומן החניכה האולטימטיבי, הגיבור השאפתן מטפס לאיטו במעלה הסולם החברתי, ועושה זאת, בין היתר, דרך מיטותיהן של נשים מבוגרות, נשואות, או עשירות. 
כמו גיבורי הספרים שלו, סטנדל עצמו היה עסוק ללא הרף במרדף אחר תשוקה ויופי. עד כדי כך שהוא השאיל את שמו למצב פסיכוסומטי בשם ״סינדרום סטנדל״. מי שלוקה בסינדרום זה עשוי לחוות תחושות של בלבול, פעימות לב מהירות, התעלפויות והזיות, כתוצאה ממפגש עם אובייקט בעל יופי יוצא דופן.
סטנדל החמקמק, שעסק בכתיבתו בזיוף לא פחות מאשר בפיתוי, היה גם חובב נודע של שמות עט, ובמהלך חייו חתם על יצירות, מסמכים ומכתבים בעזרתם של יותר ממאה שמות מומצאים. לחלק מהשמות היה צליל אמיתי לגמרי, ואילו אחרים היו מופרכים למדי ונועדו ככל הנראה לשעשוע של מחברם. הזכור מכולם:​ ״ויליאם קרוקודיל״.

קרן פרטוק, מטפלת רגשית אנרגטית, מחברת סדנאות ואמנית וידאו. אמא של אריק אוצריק בן התשע שאהבתו לספרים גדולה כשלי, ושל הכלבה בוֹבי.

על כורסת השיש מאת יהונתן גפן: 
יהונתן גפן, אבא רוחני, שכל כך האמין באהבה ובשלום ובמילים ובילדים והיה גם קורע מצחוק. הבסטי שלי ואני עשינו בגיל עשרים מסע בלונדון בעקבות הספר הזה וקיבלנו את ברכתו. יום מותו היה יום קשה מנשוא. אחרי ההלוויה שלו היה לי חשוב להצליח לשים במילים מה הוא בשבילי.

על רצות עם זאבים מאת קלאריסה פינקולה אסטס וריקוד המציאות מאת אלחנדרו חודורובסקי:
קלאריסה ואלחנדרו הם אם ואב המזון של התפיסה הקיומית שלי כאישה, כמטפלת, כמאמינה בטבע הפראי והעדין ובמאגיה מרפאת. אני מלאת הודיה יומיומית על מה שהם הביאו לעולם באומץ נחוש ובידיעה מסעירה על החומרים מהם עשוי ריפוי, יותר מכל אקדמיה.

על המצאת הבדידות מאת פול אוסטר:
לבד הוא הנושא שהכי מעניין אותי בחיים. אוסטר שירטט כאן הלך רוח נפשי מעורר הזדהות, בכתיבה ייחודית ומלאת השראה ששאבה אותי קומפליטלי.

למדור המלא בקרו בפייסבוק או באינסטגרם של האחים גרין.

חברות וחברים יקרים, אנחנו מצטערים עד עמקי ליבנו על השערורייה הנוראה של שבוע שעבר! בעקבות בלבול כלשהו חלק מכם קיבלו את השאלון הספרותי החדש, ואילו חלקכם קיבלו את השאלון של השבוע הקודם, ולא זכו בעשר השאלות הספרותיות שהובטחו להם!
לא, אף אחד לא מאשים את ידידיה החתול, אף אחד אינו חושד בו שהוא חיפש מקום חמים מפני הגשם והתיישב דווקא על המקדלת של החידונאית. חלילה וחס לנו מלהצביע, להאשים, לשפוט ולדון. אנחנו אנשים הגונים ועד שלא יובאו בפנינו ראיות חותכות, לא נמנע מאף יצור מזונב את התפנוק היומי שלו. 
בינתיים, אנחנו שמחים להציג בפניכם 10 שאלות ספרותיות חדשות, ומיד אחריהן, 10 שאלות משבוע שעבר, למי שפספסו, למי שהתאכזבו, למי שהתכעסו ולמי שבכלל לא שמו לב, אבל מה איכפת להם לקבל חידון כפול השבוע.
ועוד דבר קטן לסיום: היזהרו מחיקויים! שמענו שחידונים ספרותיים צצים להם כמו פטריות משוכפלות אחרי הגשם.